נולד בכפר-אביב ב- 17/6/71 , נפל בלבנון ב- 26/11/90 . שתי שנותיו הראשונות עברו עם המשפחה בשליחות בטרינידד, כאשר מילותיו הראשונות היו באנגלית. שנות לימודיו בבית-הספר היסודי ב"גדרות" וב"אורט" רחובות, בהן התבקש בנוסף ללימודיו לסייע בעבודת המשק, התאפיינו פחות בחריצות ויותר בביצוע תפקידיו בצורה חכמה ונינוחה.
בגיל התיכון העדיף פעילות בצופים ובין חבריו, על העבודה במשק ובבית. התנהגותו השתנתה עם גיוסו לצבא שאז נטה לפצות את בני המשפחה ואולי גם את עצמו בשהות רבה יותר עמנו. נטה לשוחח בשקט עם אנשים על בעיותיהם, כאשר השקט ואופן ניהול השיחה סייעו רבות למתן מחלוקות ולראות בעיות באור ובפרופורציה נכונים.
במישור המשפחתי העדיף את האפיק של יחסים ושיחות אישיות שקטות על אירועים גדולים וחגיגיים. לשירות הצבאי גויס כמיועד ליחידה טכנית מקצועית בעקבות הכשרתו בתיכון. אולם פעל והצליח להגיע לפלוגת ההנדסה של גבעתי. את מרבית תקופת הטירונות בחורף עבר כשהוא חולה בדלקת ריאות, למרות המחלה התאמן ברוח טובה ובמאמץ להשתתף בכל. תרומה רבה להצלחתו לעמוד במאמץ, היו יחסי האמון והחברות שהפגינו מפקדיו וחבריו. בתחילת דרכו בגבעתי היו לאמנון רצונות לעבור לשריון, לטנק המרכבה. ניסינו לסייע במעבר. אולם בחופשה הראשונה מהפלחה"ן כשסיפרנו לו כי נושא ההעברה הסתדר השיב לנו כי הוא מאושר בפלחה"ן של גבעתי ושנשכח מהשריון והמרכבה.
בלילה בו נפל עם עוד ארבעה מחבריו במארב בלבנון, עמד למעשה להיות בחופשה בבית, אותה דחה כדי שיוכל להשתתף במארב.
יהי זכרו ברוך.
אוהבים המשפחה